עם ישראל הספרדומזרחי חלק מהאומה הערבית
22/10/2010
עם ישראל הספרדומזרחי חלק מהאומה הערבית והעם הפלסטיני
ההנחה השיקרית בבסיס הציונות האשכנזית המדינית שנתנה משקל עודף לרעיון שזהות דתית חופפת זהות לאומית ולשם כך יצרה את הפיקציה של עם יהודי היא בסיס הקונפליקט המזרח תיכוני.
בהתאם לפיקציה זו ניכסו הכוזרואשכנזים הציונים לעצמם את כל מי שלפי ההלכה הינו יהודי כלומר את עם ישראל הספרדומזרחי בעל השורשים ההיסטוריים במרחב השמי זה 4000 שנה כדי להשתמש בהם כשמן לגלגלי מהפכתם שהבריחה אותה מארופה בה ניקדח תבשילם למזרח התיכון לפלסטינה בה היה דו קיום בשלום בין עם ישראל הספרדומזרחי לבין כחלק מהעם הפלסטיני החילוני שכלל אלו לצד אלו בני דתות שונות בחיי סובלנות ושלום למרות פיגעי העיתים.
חדירת הציונות האשכנזית בוצעה בשלבים ובערמומיות מתוכננת בתחילה נידבקו לקהילות הספרדיות המסורתיות וקיעקעו את אחיזתן בקרקע המציאות תוך השתלטות על המקורות הכלכליים השנור/החלוקה השחיטה וחברה קדישא כך שהפכו את הספרדים לתלויים בחסדי הציונות האשכנזית תוך שהם מחלקים כספי 'חלוקה' אוניברסליים שחלקם ניתרמו ע'י ספרדומזרחים תמימים ונותני אמון באופן שאשכנזי ציוני קיבל מנה כפולה ומשולשת מאותם כספי חלוקה לעומת הספרדי ופי עשר מאשר קיבל התימני אם בכלל.
במקביל, אלו ניצלו את התמימות וקבלת האורחים של ערביי פלסטין שראו באופן חיובי את ההגירה הכביכול תמימה של אשכנזים רבים מארופה עד שהתגלתה המזימה שאלו לא באו לחיות לידם כפי שחיו הספרדים מאות בשנים אלא באו עם תוכניות לנשל ולהשתלט על המולדת הפלסטינית שהיתה נכונה לקלוט בתוכה בשותפות אמת פליטים בני הדת היהודית מכל רחבי העולם. התגלות המזימה העבירה את המצב מעימות חיובי בין אוכלוסיה ילידית לבין מהגרים קשי יום לעימות בין אוכלוסיה ילידית ופולשים קולוניאליסטיים מתוחכמים ומרושעים ומהמישור האזרחי זה עבר למישור הקיומי כעימות צבאי.
למעשה הציונות ניכשלה במבחן ההיסטורי כשלון חרוץ משום שניצחונה ייתכן רק באופן טוטאלי כלומר שלא ישאר אפילו ערבי פלסטיני אחד החולק על התורה הציונית האשכנזית ואפילו לא ספרדומזרחי אחד החולק על הפיקציה הציונית בדבר קיומו של "עם יהודי אחד" שלתוכו הותכו יהודי עבר היסטוריים ומתייהדים כוזרים זה מקרוב באו. כך שכשלונו של אותו כור היתוך המבטיח לנו חיי שיוויוניות עוד 99 שנים דבר כשלעצמו בבחינת נפיחה פיקציונאלית מרשימה הדורשת מהקורבן להאמין לחזיון שווא שלא יתקיים בחייו ובכלל בשם איזו "אחווה לאומית" יש לציונות את החוצפה לכפות על "אחיהם" עוד 99 שנות סבל על 120 השנים האיומות שחלפו כאשר במבחן המציאות אנו מוצאים שאותם כללים של הקמת פערים והעמקתם השיטתית תוך חפיפה גלויה בין שייכות לאומית ניפרדת שתפשו לפני 120 שנה תופשים אף כיום ואין חדש תחת השמש.
הציונות האשכנזית נכשלה גם משום שבמבחן התוצאה היא יצרה מצב שבו כוחה הזמני מבוסס על עליונותה הצבאית הכוחנית תוצאה של תמיכה מעצמתי מערבית בעלת אג'נדה אנטי איסלאמית מצב של יחסי תלות בגורם שבשבתי נטול אחריות.
לכן המסקנה היא שעל עם ישראל הספרדומזרחי להשתחרר מתודעת השקר הלאומנית שהעניקה לו הציונות האשכנזית ולחזור לתלם ההיסטורי שבו הלכו אבותינו הספרדומזרחים במשך אלפי שנים לצידם של אחינו הערבים ולא נגדם.
5 בנובמבר 2010 בשעה 15:08
על גזענותו של משה גרנות – מאת אנונימוס
ל 666
מה לעשות? אנשים משתנים. אולי גרנות מאוד אהב מרוקאים בשנת 1980 ואולי לא (זה שהוציא ספר של מרוקאי אחד לא אומר שום דבר על שינאותיו) ובתהליך עמוק שעבר עליו בהתקבלות שלו למרכז האשכנזיות הוא הפך לשונא מרוקאים בשנת 2000 כשפירסם את עסקני הקיפוח, ועד שנת 2010 הוא כבר הפך לסותם פיות של משוררים מרוקאים שהדמוקרטיה ממנו והלאה ולפשיסט לכל דבר. הפלא בעיניי הוא שעורך של עיתון כמו מעריב פירסם דבר כזה. פלא גדול בעיניי. אבל כבר למדתי לא להיות מופתע משום מעשה גז ומזעזע של אשכנזי, ושהאשכנזי מסוגל לכול ברגע שמרוקאי עומד לו מול העיניים, מרוב טישטוש ושינאה
12 בנובמבר 2010 בשעה 21:31
עכשיו גרנות רוצה לסתום לשמואלוף את הפה
משה גרנות פירסם את המכתב הזה באתר של אהוד בן עזר :
שירי שיטנה של מתי שמואלוף לאשכנזים ב"אפיריון"
אהוד היקר,
קראתי ב"אפיריון", גיליון 114 (אביב תש"ע) ארבעה שירים של מתי שמואלוף נוטפי שנאה – איך לא – לאחיו האשכנזים. בשיר "בכפר שלם הרוס ובגירוש יפו" הוא מזכיר חולדה לבנה שבעה הנוגסת בהריסות בתיאבון, והפרשותיה הן התרבות. בשיר "נוסע ברכבת מלאה רוחות" הוא מצהיר על אהבתו לאדמה עיראקית ומביע לעג לחבר המבקש להיטמע בתודעות אשכנזיות. בשיר "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם" הוא מטיף לסלק את החיידק ואת הווירוס במערכת.
איך לא רעדה ידו של מתי שמואלוף להשתמש באותם דימויים ממש שהשתמשו הנאצים נגד היהודים? כתבתי לעורכי "אפיריון" – ארז ביטון ורחל קלהורה – שאני תמה על כך שהם פירסמו שירי שטנה כאלה (2.11.2010), ועד היום (10.11.2010) לא קיבלתי שום תגובה.
מה דעתך?
שלך,
משה גרנות
אהוד: אני מתפלא עליך. האם לא ידעת עד כה שעלינו, ה"אשכנזים", מותר ל"מזרחיים" לכתוב הכול ולהאשים בכול וגם לעשות מכך קריירה ולקבל סיוע ממשלתי וציבורי? זכור למשל את עלילת-הדם ההזויה של פרשת "ילדי תימן" ה"חטופים", ואת חבר הפושעים של ה"רב" עוזי משולם, שביצעו פעולות טרור בעקבותיו! והאם באיזשהו מקום קראת מעודך שמישהו יצא נגד המוצא התימני, שיש בו אולי משהו ממשיחיות השקר – של החרא שרצח את רבין? אני מעולם לא הייתי "אשכנזי" אלא בן-הארץ מדורי-דורות – עד שהתחילו לחרף ולגדף אותי בכינוי הזה. אבל כשמחרבנים עליי ועליך זו לא גזענות, ואנחנו אמורים לסתום את הפה!"
30 בנובמבר 2010 בשעה 16:09
מידע על היצור המטונף המתקרא "מוני יקים":
מוני יקים מעורער נפשית ולא יציב ועבד הציונות המזרחית.
בלוג זה הפסיק את שיתוף הפעולה עם מוני יקים לאחר שהתגלה כי האיש המתקרא מוני יקים מתנגד נחרצות לארגון סלון דבורה אולם תומך ברב עובדיה הש"סניק הציוני. אין שום קשר בין מוני יקים לאנטי ציונות.
מוני יקים הטיפש המתחזה נוהג להשתמש בכינוי "מוני יקים אנטיציוני" תוך כדי שהוא מביע דעות אך ורק נגד אשכנזים גם אם האחרונים שמאלנים ואנטי ציונים. מוני עושה זאת מתוך כוונה ברורה להרתיע אנשי שמאל אשכנזים מתמיכה באנטי ציונות ולהציג את האנטי ציונות כמחנה בו יכולים להיות רק חברים מזרחים.
היום כבר כולם יודעים, גם מזרחים :
מוני יקים הוא ציוני מוכה נפש ויש להרחיקו מכל במה שמאלית.
כלל המאמרים בבלוג זה אינם מטעם מוני יקים, מוני אמנם שלח אותם בצורה מחורבנת נטולת עריכה ראויה והם עברו עריכה קפדנית כמו תיקון שגיאות כתיב, עריכת טקסט הנכתב באופן פגום, וכדומה. האיש עילג אתם יודעים.
בלוג זה ימשיך להתקיים מסיבות גוגליות.
להלן הקישור לפורום מזרחים נגד ישראל –
אנא הוסיפו אותו למועדפים, אנא פרסמו והפיצו אותו:
http://mizrahimvsisrael.forumisrael.net